תערוכת איור ש”משתלטת” על כל החללים במוזיאון הרצליה לאמנות היא אירוע שלדעתי ראוי להתבונן בו.
יובל סער, מעצב מוכשר, מייסד ועורך ראשי של מגזין פורטפוליו, עשה מעשה – תערוכה שכולה עוסקת במהלכים באיור עכשווי, משב רוח מרענן, שמדברת בשפה של בני אדם (מצטטת את יובל).
הייתי שם בבוקר יום רביעי, עם עוד עשרות מבקרים ומבקרות בשלל גילאים: נשים מבוגרות, משפחות בהרכבים שונים, תיירים. אמנם קייץ והאפשרויות לבילויים מחוץ למזגן מצומצות, אבל זה לא קייץ ראשון שלי במוזיאון, ומעולם לא פגשתי באמצע השבוע כל כך הרבה מבקרים. משמח ממש.
אני מביאה דוגמאות של עבודות שנשארו איתי. כל התערוכות טובות, הנושאים מגוונים, מעניינים, הטקסטים נהירים ונעימים, ההצבות מוקפדות, חכמות.
אני אוהבת רישום, משהו בנקיון של השחור על לבן מרגש אותי. עמדתי מרותקת מול “מקורות היגון” של מרב סלומון. כמה יפה, כמה עצוב.
מרב סלומון, מקורות היגון, 2022 עפרון על נייר
יש לי חולשה גדולה לרקדניות, לא מהיום. אני קוראת בטקסט על הקיר שקרן כץ הפסיקה לרקוד בגיל 18 ומאז היא מתגעגעת.
בתערוכה היא מציגה את תהליך האיור, אחורי הקלעים של יצירת הספר.
קרן כץ, מאחורי הקלעים של אחורי הקלעים של תוכנית רשת לשטיפת כלים, 2023, עיפרון על נייר ותצלום
אני מודה, לא תמיד יש לי סבלנות לראות סרטים ארוכים בתערוכות.
כל כך שמחה שלא ויתרתי וצפיתי בסרט – גאוני ! ” ההסטוריה המטורפת של האיור הישראלי”: זאב אנגלמאיר, קרן כץ, לילך רז, אוצר יובל סער.
זאב אנגלמאיר, קרן כץ, לילך רז, הולדת שושקה, 2023
