בתנוחת הדג אני מוציאה לשון ארוכה  קול של לביאה עייפה פוקע ממעמקי הלב אני מותחת את שרירי הלסת הם אוחזים את כל הקורות של הזמן הזה  והזמן ההוא  לא מרפים  לא מתרפאים לא משנה כמה חזק אני נושפת ...

Artist and curator: Alicia Shahaf We, the women, want to make our voices heard, to give words and form to our emotions. We, the Israeli women, are expected to be strong, to silence our pain. The October 7th attack have a ...

כל הלילה רעמים רעמו וברקים הבזיקו דרך החרכים של התריסים המוגפים. אמא מתבוננת מקרוב בפנים העייפות שלי, היפות מתקן זה שאוהב אותי. את אוהבת דברים כאלה, היא אומרת בקול חרוך עצב וטבק בטעם מנטה, העגיל הקטן הזה שבאף שלך, את ...

לשביעי באוקטובר ולמלחמה האינסופית שמתחוללת מאז יש היבט מגדרי מובהק: בחוויות, במחשבות, בתחושות ובדרכי ההתמודדות עם הטראומה בתערוכה ׳נשים מצטלמות מלחמה׳, שלוש עשרה נשים מביעות בקולן את קורות היום הקשה בחייהן  הקשבתי לעדויות המצולמות, נפגשתי עם הנשים, ביקשתי מהן לחשוב ...

אני מתבוננת בעיניו הפקוחות לעולם החדש של אבי התינוק, עוד לא יודע דבר על החיים הקצרים שמחכים לו, על העצב הגדול עם מות האב, עם מות האח, על האישה היפה שישא ועל שתי בנותיו, על המעברים ממדינה למדינה, על הנצחונות ...

נחמות גדולות וקטנות ...

החדר מבעבע מחום לח, סערה חשמלית משתוללת בחוץבפנים אפלה, תינוקת עומדת על רגליה היחפות, אחוזה בסורגי העץ, בוכה בכל כוחם של ריאותיה הקטנותהאם שוכבת על הצד, רואה או לא רואהומסתובבת על צידה השניהבכי הופך חרישיאור רך חודר מבעד לדלת שנפתחת ...

רק אחרי שהרגשתי את הצורך העז הזה בעצמי, לצאת מעצמי, כשהיא כבר מזמן לא הייתה, הבנתי את השיטוטים האינסופיים, את הדלתות שסגרה ולא פתחה יותר, קמה בבוקר ועושה את כל הטקסים האלה שלה, שעה ארוכה של ניקיון העיניים בצמר גפן ...