הצילום שוות של הצלמת אליסיה שחף נוצר בהשראת עדות הלוחמות, כפי שהן תופסות את עצמן בהיבט המגדרי המורכב. הן בהקשר לציפיותיהן האישיות מעצמן – חובת ההוכחה, והן בהקשר לקבלת נוכחותן מצד חברי הפלוגה הגברית שבה פעלו. הצילום עוסק במורכבות זו – התמוססות ציפיות סטראוטיפיות ...

האמהות לא נפגשו, או שאולי עברו זו ליד זו באיזו צומת בעיר האפורה בה שתיהן התגוררו, לא מודעות לקשר אפשרי, לחיבוק שמקשר בין בנותיהן עוד לא קייץ אבל הבוקר היה חם מאוד, חשבתי שאין צורך בצעיף שאני נוהגת להביא איתי ...

בדרך לעיר אמרתי לנהג שאסף אותנו מהשדה שהעיר כל כך יפה, הוא סימן עם האגודל כלפי מטה וביקש מהגוגל טרנסלייט שיתרגם לנו לספרדית – העיר מלוכלכת פריז מזכירה לי את בואנוס איירס – הבנזוג מתקן אותי- בואנוס איירס מזכירה את ...

  ‘גוף ראשון: נוכחת’            סופרת: מירי שטרן־לב   צלמת: אליסיה שחף בשיתוף ‘איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות‘ ולנפגעי תקיפה מינית   סינמטק תל אביב מרץ 2024 “לכל אחת ואחת מאיתנו יש זכות להביא את עצמה למקום הנכון ...

הפקעת היא איבר רדום שהחיים מתעוררים בו עם מחזוריות עונות השנה האור החזק שאני מכוונת אל הפקעות שאני מצלמת פורם את הקליפה שעוטפת את הליבה, משיל את השכבות החיצוניות, כמו מבקש להעיר אותה מתרדמת החורף שהיא שרויה בה אני רואה ...

בתנוחת הדג אני מוציאה לשון ארוכה  קול של לביאה עייפה פוקע ממעמקי הלב אני מותחת את שרירי הלסת הם אוחזים את כל הקורות של הזמן הזה  והזמן ההוא  לא מרפים  לא מתרפאים לא משנה כמה חזק אני נושפת ...

Artist and curator: Alicia Shahaf We, the women, want to make our voices heard, to give words and form to our emotions. We, the Israeli women, are expected to be strong, to silence our pain. The October 7th attack have a ...

כל הלילה רעמים רעמו וברקים הבזיקו דרך החרכים של התריסים המוגפים. אמא מתבוננת מקרוב בפנים העייפות שלי, היפות מתקן זה שאוהב אותי. את אוהבת דברים כאלה, היא אומרת בקול חרוך עצב וטבק בטעם מנטה, העגיל הקטן הזה שבאף שלך, את ...