המרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס בירושלים עורך אירוע התרמה:   ביום שישי, 13 באוגוסט 2004 בשעה 11:00 בסינמטק ירושלים   האירוע ייפתח בהקרנת בכורה של הסרט היפהפה “אהבה, פלפל וקינמון” ומיד לאחריו יוגשו מטעמים ברוח הסרט לקהל האורחים. ...

      ...

צריך לקום, להתאפר, להתלבש יפה ולצאת לרחובללכת ללכת ללכתבסוף היום כבר אפשר לחזור הביתה. אני חייבת לנשום אוויר, חם נורא כאן, העיניים שלי צריכות אויר קר.אז אני אלך ואשב בקניון, שם יש אויר קריר. שם אני אוכל, שם אני אשב ...

עשרים וארבע שנים עברו ואף לא דקה, זה לא רחוק כל כך. לקחת איתך פיסת חיים, נשארת לגור בתוך העור. הרופא אמר שצריך ללכת. שבוע אחרי שהשתחררת מהבית חולים כל כך פחדת להיות כמו אבא שלך, שיצאת לרחוב והלכת. לא ...

עמדת שם על שפת התהום ובכלל לא ידעת שאת עלולה ליפול ולטבוע בים למטה. חיפשת דרך להגיד לו שלום. לחתוך את חבל הטבור, להפנים. לעולם לעולם לעולם לעולם לא תראי אותו, לא תריחי אותו, לא תשמעי אותו, לא תגעי בו. ...

בסוף היום, כשכמעט ולא נותר כוח, וההגנות נופלות מעצמן, החומה נסדקת, העור נחשף, המוזיקה בראש מפסיקה להתנגן. השקט הזה מהדהד ולא מרפה. והעור צורב ומגרד, והעיניים דומעות וגוש ענק מתיישב לו בגרון, עוד אחד לוחץ על החזה. השינה מנסה להשתלט ...

בוקר של חסד קטן. חיוך מתוק מתוך שינה עמוקה. פסים עמוקים על הפנים, שלולית קטנה על הכרית. ישנת טוב? הסדינים הפוכים, ריח חריף של זרע שהתייבש לילה שלם בחדר הסגור. שתית המון לפני שהלכת לישון, את לא ממש זוכרת מה ...

היא עומדת במטבח ומבשלת. היא אוהבת את מעשה הכשפים הזה. בחירת המרכיבים, בישול, טיגון וערבוב טעמים שתמיד יוצרים משהו חדש לגמרי. שני בצלים. פורסת אותם לקוביות קטנות, מקפידה לעשות זאת ליד הכיור כשהמים זורמים. ככה בוכים פחות. מוציאה סיר מהארון ...

היא הולכת-חוזרת-הולכת. מחפשת מקום בטוח. מתרחקת מהחלום, מנסה לשכנע את עצמה שהמציאות שלה נמצאת במקום אחר, לא שם. אבל, הפיתוי לחזור לילדות, לתמימות שלפני הכל, הוא גדול כל כך, מושך אותה אליו. היא שוב ושוב שואלת את עצמה האם זוהי ...

אין לילה ואין יום ואין רגע אחד שהיא לא חשה אותו מסתובב לה בתוך העור, רוקד לה בתוך הפה, לוחש לה באוזן. היא כבר לא יודעת להבדיל אם זו הרוח שהיא יותר נעימה ומלטפת או שזה הוא שם לידה, מתחכך ...