שכונת “לה בוקה” (הפה) היא שכונת עוני שנושקת לאזור המטונף ביותר של ריו דה לה פלטה. ארגנטינאים מתגאים בכך שזהו הנהר הרחב ביותר בעולם (מה שנכון). כאן נמצא מגרש הכדורגל של אחת משתי קבוצות הכדורגל הגדולות בארגנטינה “בוקה ז’וניור“. השכונה ...
תהיתי, כמה מאיימת או מפחידה יכולה להיות לוליינית שמתנדנת גבוה- גבוה מעל הראש שלך. (התשובה טמונה בפחדים שלך) היא הרי לא יודעת פחד מהו, רק פורסת את נוצותיה המרהיבות, כדי שתביט בה. ותאהב אותה. ...
4.12.2003 תכננו להגיע היום לבית הקברות. העיניים מתמלאות דמעות כשאני מדמיינת את עצמי מול הקבר. חוששת מהעזובה שאמצא, לא רוצה לחשוב יותר מדי על המשמעות של אבא שלי שוכב שם מתחת למצבת אבן פשוטה, עשרים אלף קילומטר מהבית שלי. ...
! Cambiaste – ,Si es un modo razonado y razonable de estar ausente Yaki Setton – השתנית !כן,זו דרך מחושבתלהיותנעדר שאקי סיטון (תרגמה: רוני גלבפיש) ישבתי בבית קפה מול איש מזוקן, שהביא לי את ספר השירים הראשון ...
11.12.2003 היום לפני עשרים שנה נפל המשטר הצבאי בארגנטינה. עידן של טרור מחשבתי, אלימות ברוטלית כלפי כל מי שנחשד שמתנגד לשלטון, אכזריות לא אנושית, התעללות ואונס באו אל קיצו. שלושים אלף נעדרים ועוד מספר דומה של נרצחים היו קציר ...
עם רדת החשכה הם יוצאים לרחובות. קבוצות-קבוצות, כל קבוצה דוחפת עגלת סופרמרקט. הם מחפשים. בקבוקי שתיה, עיתונים, אריזות, שמיכות, בגדים ישנים, נעליים, שאריות אוכל. כל מה שאפשר לאסוף, חלק לקחת הביתה, חלק לאכול, קרטונים למכור. הם לא פוגעים באיש, לא ...
השמיים משוועים לגשם. האוויר כבד, ממש נושמים את טיפות המים. עננים כמו עוטפים אותך בגובה האדמה. יש שקט ויש מתח באוויר. ואז, כמו במעשה אהבה מענג וממושך, טיפות המים מחזרות אחרי האוויר הרווי חשמל. אחת ועוד אחת הן מבקשות ...
21.12.2003 רצינו לבלוע הכל. ביום אחד. לראות, לנשום, להזכר, לטעום. לבדוק אם מה שזוכרים נכון, אם משהו השתנה. הכל מוכר כל כך. כמו בחלום רחוק. העצים הירוקים לצידי הכבישים הרחבים. חנויות הפרחים והעיתונים כמעט בכל פינה. ריח היסמינים ...
20.12.2003 אור ראשון. שמיים סגולים-כחולים מצטיירים בחלונות הקטנטנים של המטוס. סיוט מתמשך, הטיסה הזו. שלוש שעות באוטובוס רועש וגועש מתל אביב לרומא. מזלי הטוב הושיב אותי ליד השרותים, שניים ל- 180 איש שהעבירו את הזמן בשתייה, אכילה, עמידה בתור ...
23 ימים מזוקקים של ריגושים, חוויות, בכי וצחוק. לא טיול ככל הטיולים. עשרים שנה עברו להן מאז התהלכתי ברחובות בואנוס איירס, עיר הולדתי. העיר בה חייתי כמעט עשרים שנה. שם למדתי לדבר, ללכת, לאהוב. שם קברתי את אבא שלי. הימים ...
