כשהייתי ממש קטנה אבא שלי לימד אותי לצייר מתוך התבוננות בציור. ישבתי שעות ליד השולחן בחדר שלי וציירתי, קודם קווי מתאר בעפרון, אחר כך צבע. את הציור ציירתי די מדוייק, בחירת הצבעים הייתה רק שלי. כשאבא מת לא ישבנו שבעה, ...

סבתא רקל הייתה אישה כשרונית ויפה מאוד. היא סרגה לי את הסוודרים הכי יפים שהיו לי אי פעם, והשמלות המתוקות ביותר שלבשה אחותי הקטנה. גם כשעלינו לארץ והיא נשארה בבואנוס איירס, היא הייתה שולחת לנו חבילות עם סוודרים, מעילים ושמלות, ...

המלכה גרטרוד, אמו של המלט, אומרת במונולוג שלה, שאופליה טיפסה אל צמרת עץ ערבה, ענף נשבר והפיל אותה לנהר, שם היא טבעה, כי – לדבריה – אופליה לא הצליחה להתגבר על המצוקה שלה ?היכן עובר הגבול בין החיים והמוות, בין ...

ליאור ואני מאמינות בזרימה, בתנועה בלתי פוסקת בין העין ליד. בין תחושת הבטן לטכניקה המדוייקת. היא ציירת, אני צלמת. אבל אלה רק הגדרות פורמליות, טכניות. דבר לא מקרי במעשה האמנות שלה, שלי. דבר לא מקרי בחיבור ביננו. אנחנו נפגשות בנקודת ...

לאחר שנים רבות שאני אופה לחם בבית, החלטתי שהגיע הזמן לעלות רמה ולהכין גם את המחמצת שלי. פעמיים נכשלתי כי נהגתי כמו שתמיד אני נוהגת עם מתכונים: אני מסתכלת על מתכון, ואופה לפי התחושה האישית (ולעולם לא יוצא אותו הדבר) ואז נזכרתי ...

מודה, אני לא האישה הכי שמחה בעולם. כלומר, אני יודעת לשמוח, בטח יודעת. גם יודעת לחפש – וגם למצוא – את מה שיכול לשמח אותי, גם כשאני הכי עצובה. קורה לי לא מעט, העצב הזה. אני מרשה לו להיות, משתדלת ...

היו לי כל מיני מילים ומחשבות שרציתי לכתוב על מפגש הצילום עם שרון. שאלתי את רשותה והאם היא תרצה לכתוב כמה מילים משלה. הטקסט שהיא שלחה לי היה כמו חץ מכוון ישר ללב.  כל כך מדוייק, כל כך של שרון. ...

כתבתי טקסט קצר על המפגש עם הדס, ואז שלחתי לה לפני שהעלתי לאתר. התשובה שלה הייתה כל כך מרגשת, ששיניתי את כל מה שכתבתי, ובחרתי לפתוח את הפוסט הזה בציטוט דבריה של הדס: “את יכולה להוסיף, שאחרי עשר שנים של ...

אבא צילם את אמא ואותי יום לאחר לידת אחותי, כשהן עדיין בבית חולים. אני חושבת שהפעם הראשונה שראיתי את אמא שלי בלי איפור הייתה כשאבא מת. הוא היה כל עולמה, והיא לא התגברה על האובדן עד יום מותה. היו לה ...