קורה משהו מעניין (ומשמח, יש לומר) מזה כמה חודשים מתקשרות אליי אמהות (בעיקר), מדברות בשקט ומעט בחשש ושואלות אם אני עושה “בוק” לבת מצוה. בטח, אני עושה, בשמחה. אבל, אני לא עובדת עם מאפרת, ולא עם ספרית, ואין לי “אביזרים”, ...
כשתכננו את הטיול שלנו לנפולי (קצר, קצר מדי) עלתה בי מחשבה, מה אני רוצה לצלם שם, כי בטיולים אני צמודה למצלמה, מה שלא קורה ביומיום. ואם אני כבר סוחבת את המשקל של המצלמה, אז שיהיה לי נושא בראש. המחשבה התגלגלה ...
פעם, שמעתי מישהי מצטטת את הסופרת נורית זרחי אומרת שהילדות היא כמו אי באמצע החיים, שם נמצאת הילדה (או הילד) שהיינו, ושיש אנשים שיש להם סירה קטנה שאיתה הם יכולים לחזור ולפגוש את הילדה שהם היו. אני זוכרת את המשפט הזה, ...
מה זה בעצם סשן צילום אישי? נשי ? (גם גברי יצא לי לצלם בזמן האחרון ) מה קורה בסטודיו בזמן הזה? “הבמה שלך” את יכולה לעשות מה שאת רוצה, את לא צריכה לשאול אותי אם זה בסדר להחליף בגד, להוריד ...
הייתי שם, בבית ההוא בו הכל קרה. רחוב אקואדור בין ז’אן ז’ורה לפוירדון. המסדרון בכניסה לבית, עם השטיח מקיר לקיר, שמאז שכיסו את רצפת העץ היפה אני חוששת ממכת חשמל סטטי כשאני ניגשת לפתוח את הדלת. שוטטתי בין החדרים, מנסה ...
הצלם הספרדי Chema Madoz מצלם את מה שהדימיון שלו רואה. הצילומים שלו חכמים, מצחיקים, מפתיעים, מעוררי מחשבה. חלק מהצילומים כל כך פשוטים, ברמה של איך לא חשבנו על זה קודם. אין בהם תיעוד מציאותי של הדברים. כי מהי מציאות? העיניים ...
אני אוהבת לצלם. מאז שאני ילדה אני מצלמת. למדתי צילום, אני מלמדת צילום. אני יודעת המון על צילום. אני צלמת טובה. לקח לי הרבה שנים להגיד את זה בקול רם. אני לא מסתובבת עם מצלמה, אני לא “ממש“ מתעדת, בפן ...
סיבוב גלריות. פעם בכמה זמן אני נכנסת לאוטו, רצוי בשבת בבוקר כי אין פקקים ואפשר למצוא חניה. מכינה לי רשימה מסודרת, לפי מה שנראה לי מעניין ולפי שעות פתיחה. יוצאת אל הדרך, לחפש אוצרות. מתבוננת, סופגת, לוקחת לי נייר לקריאה ...
הייתי בת 15 כשהוריי החליטו שדי להם מהחיים בישראל. אחרי ארבע שנים בבת ים, חזרנו לארגנטינה. בשנים שגרנו כאן למדתי שפה חדשה, היו לי חברים חדשים. אהבתי את הקירבה לים, את החופש. ללכת במכנסיים קצרים לבית הספר. היינו נוסעים לתל ...
