אני לא אוהבת פתיחות של תערוכות. לפתיחות אני הולכת כי – או שאני משתתפת בתערוכה, או כי אנשים שאני אוהבת משתתפים. אני לא טובה בסמול טוק של הפתיחות. מביך אותי, בעיקר, המעמד הזה. אני אוהבת לדבר עם אנשים, שיחות אמיתיות, כאלה ...

dance, dance, otherwise we are lost | pina bausch (we are lost anyway, so let’s dance)         ...

לא זה וגם לא זה ולרוב זה גם לא זה. מסתכלת עליך ולא נראה לי שזה והולכת רחוק ולפעמים גם חוזרת ובכלל לא יודעת אם זה או זה וזה בכלל לא סיפור עם התחלהאמצעסוף   ...

בסרטו ״שמש נצחית בראש צלול״, מגולל הבמאי מישל גונדרי את סיפורם של ג׳ואל וקלמנטיין, שהיו זוג במשך שנתיים ונפרדו. שניהם פונים אל מרפאה שמתמחה במחיקת זיכרון באופן ממוקד. בשלב מסויים בתהליך המחיקה, ג׳ואל מתחרט ומצליח לשמר זיכרון של אירוע חשוב ...

תערוכות אמנות מקבלות שמות שונים. לעיתים הם מסתוריים, או מתחכמים, אפילו מפתיעים. חלי גולדנברג קראה לתערוכת היחיד הראשונה שלה ״מי שמביט בי״. וזהו שם מדוייק להפליא, בטח בקונטקסט המקומי הישראלי. כי – מי לא ראה צילום של חלי גולדנברג על ...

“ככה זה תמיד מסתיים. עם מוות. אבל קודם היו החיים, חבויים מתחת לבלה, בלה, בלה…אחרי הכל, זה רק טריק, כן, רק טריק״ ג׳פ גמברדלה   כבר די הרבה זמן מחכה לי הסרט הזה, שאראה אותו. היה קשה למצוא שעתיים וחצי ...