Alicia Shahaf
artist
about | contact
exhibitions
Publications
work
newborn
every voice deserves to be heard
Rib cage
Cristina
בית מלאכתָּה
how to be an artist
Lilith cards
It’s never too late
video art
casa tomada
the other side
stories – altered books
and now
disruptions
ophelia
La Maga
something is wrong
wars are always dirty
גיבורות – HEROINES
blog
על אמנות
ככה וככה אוכל וסיפורים
הנחיה אישית
צילום
צילום נשי
צילומים לכריכות ספרים
shop
unframed prints
framed prints
ספר אמנית כריסטינה
ספר אמנית כלוב הצלעות
newborn
@@post_notification_header
@@post_notification_body
ב ה צ ל ח ה !!!!!
אהבתי את הצילומים ואת הכיתוב, הדברים נכתבים כאילו זה אני משוחח עם עצמי,נראה לי שהכותב או הכותבת בעלי ידע נרחב בכל מה שקשור לאמנות, והנקודות שהעלו, מאוד מעניינות , כמו מקומן של הנשים באמנות, בתקופות קודמות, נראה שעשו דרך ארוכה מאז , וסגרו פערים ובהרבה מקרים אף הקדימו אותנו הגברים, גם בתקשורת נראה לי שהם כמה צעדים לפנינו, אי מעולם לא הייתי בקובה אבל הרגשתי ביחס לקובה בדיוק מה שנכתב בפוסט כאילו הזמן נעצר לפני 50 שנה (לפני 50 שנה הייתי בן 14) וכשאני רואה בצילומים את כלי הרכב , זה כאילו הכל קפא בזמן, הצבעים הלכלוך מתוארים היטב ולמרות הדלות עושה חשק להיות שם, הרגשה כמו לחזור אחורה בזמן,
תודה על החוויה ,בידידות אשר