‘גוף ראשון: נוכחת’            סופרת: מירי שטרן־לב   צלמת: אליסיה שחף בשיתוף ‘איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות‘ ולנפגעי תקיפה מינית   סינמטק תל אביב מרץ 2024 “לכל אחת ואחת מאיתנו יש זכות להביא את עצמה למקום הנכון ...

הפקעת היא איבר רדום שהחיים מתעוררים בו עם מחזוריות עונות השנה האור החזק שאני מכוונת אל הפקעות שאני מצלמת פורם את הקליפה שעוטפת את הליבה, משיל את השכבות החיצוניות, כמו מבקש להעיר אותה מתרדמת החורף שהיא שרויה בה אני רואה ...

בתנוחת הדג אני מוציאה לשון ארוכה  קול של לביאה עייפה פוקע ממעמקי הלב אני מותחת את שרירי הלסת הם אוחזים את כל הקורות של הזמן הזה  והזמן ההוא  לא מרפים  לא מתרפאים לא משנה כמה חזק אני נושפת ...

כל הלילה רעמים רעמו וברקים הבזיקו דרך החרכים של התריסים המוגפים. אמא מתבוננת מקרוב בפנים העייפות שלי, היפות מתקן זה שאוהב אותי. את אוהבת דברים כאלה, היא אומרת בקול חרוך עצב וטבק בטעם מנטה, העגיל הקטן הזה שבאף שלך, את ...

אני מתבוננת בעיניו הפקוחות לעולם החדש של אבי התינוק, עוד לא יודע דבר על החיים הקצרים שמחכים לו, על העצב הגדול עם מות האב, עם מות האח, על האישה היפה שישא ועל שתי בנותיו, על המעברים ממדינה למדינה, על הנצחונות ...