תקראו לי שמאלנית. עשרים חבילות של פיתות, 4 קופסאות קורנפלקס, אינספור ערימות של לחם. באיזשהו רגע הפסקתי לספור. וזה רק בסיבוב ממש קצר, בשכונה שלי. לא שכונת פאר, גם לא שכונת עוני. אנשים לא גומרים את החודש, ילדים הולכים לבית ...

בתקופה האחרונה אני לא ממש מתרגשת מאמנות. לרוב לא בא לי בכלל לבקר בתערוכות כמו פעם. אני יודעת שבאיזשהו מקום זה קשור ל“דאון” שהגיע אחרי ה“היי” הגדול של תערוכת היחיד, בה השקעתי את נשמתי. אין דבר שאני מצפה לו יותר ...

יומנים אישיים מרתקים אותי. יש ביומן אישי תחושה של חיים עם משמעות, חיים ששווה לעקוב אחריהם ולהתעכב עליהם. מחשבות, תוכניות, אירועים גדולים כקטנים שנרשמים כמו המחשבות שמתרוצצות בראש, ישר אל הנייר. כי הרי היומן מיועד לכותב היומן בלבד, מה שמאפשר ...

ירושלים תמיד מרגישה לי קצת חוצלארץ. אולי בגלל שאני לא מתמצאת בה בכלל, אולי בגלל הנוף האנושי השונה כל כך, האבנים הבוהקות, הקרירות גם בימים חמים. אז ארגנו לנו יום חופש (שזה הכי חוצלארץ שיש) ביקרנו במוזיאון על התפר, טיילנו ...