אי-ידיעה היא ראיית החולף-כנצחי, הטמא-כטהור, המצער והמכאיב-כמענג וראיית הרֵיק מנשגבות (אַנָאטְמַן, לא-עצמי)-כנשגב (אַטְמַן, עצמי) (פטנג′לי, פרק II סוטרה 5) ושוב תודה למירה, גם על זה ...

החג הראשון שחגגתי בארץ היה חנוכה. היינו אז באולפן לעולים בשיכון דורה בנתניה.  למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שחגגתי את החג הזה. הייתי בת 12, וגדלתי במשפחה מארכסיסטית, ההורים שלי לא חגגו חגים יהודים. הם התחתנו בבית כנסת וזה ...

אני עכברה עירונית. אוהבת את הרעש, את התנועה, את הבניה היפה והגבוהה, את חלונות הזכוכית, את הבטון, את המדרכות, את העצים בשדרות. את העציצים במרפסות. וגם, את התזזית האנושית, בתי הקפה, וריח האוכל המתבשל במסעדות, וחנויות הספרים, וחנויות שמוכרות דברים ...