דפנה לוי כתבה עליי באתר של לאשה. ולצורך העניין היא ביקשה צילום שלי, כלומר של עצמי. ואין לי אחד כזה. אני הרי מצלמת אנשים, כל הזמן, רק לא את עצמי. חשבתי, אני אצלם את עצמי. זו לא תהיה הפעם הראשונה. ...

איתי בלוך, בוגר המחלקה לתקשורת צילומית בהדסה, כתב כל כך יפה וברור על העבודה הנהדרת שלו, שלא הרגשתי צורך להוסיף מילים משלי לטקסט שלו, מלבד תאור קצר של העבודה: מדובר במסכים, שעל כל אחד צילום סטילס (שלושה מהם מוצגים כאן ...

אני אלרגית לדגים. ההורים שלי , שניסו לחסוך ממני אכזבות, כאב לב, גירודים ונפיחויות, (ולחסוך מהם שאלות ונדנודים), לימדו אותי שדגים זה מגעיל. הייתי ילדה טובה והפנמתי חלק גדול מהדברים שהם לימדו אותי (לטוב ולרע), כך שכל מה שקשור לדגים ...

הפורטרטים שמעיין זארי מציגה בתערוכת הבוגרים של הדסה מרתקים. המבט חוזר שוב ושוב אל פניהן של המצולמות, כל אחת מעניינת בדרכה. הייתה לי תחושה שהר געש מסתתר מאחורי החזות העדינה והשברירית שלהן. בנות שהן כבר לא ילדות ועדיין אי אפשר ...

  ...

אז מה יהיה על המגע הנעים והצבע היפה והעור החם והמחשבות והרעיונות והכשרון. או לא. אז מה יקרה למבט הכל רואה. לריח, כל הריח הזה. ...

בבוקר יום שישי חם במיוחד הלכתי לראות את התערוכה של עינת שריג רייך. הצילומים מרגשים ביופיים. יש בהם משהו פשוט ומורכב באותו זמן. בהודעה לעיתונות שפירסמה גלריה נ & נ אמן לקראת פתיחת התערוכה היה משפט שמשך את תשומת ליבי: “עינת מצלמת ...