...
...
הייתי שם. טיילתי במסדרונות האפלים האלה. צללתי לתוך החורים השחורים, פעורי הפה, ממתינים, פועמים, קוראים לי לבוא, להתקרב. להשאר שם. יש מקום כזה. שאין בו אור ואין בו תקווה ובטח לא קולות עליזים של אנשים שמחים או ציוצים של ציפורים. ...
...
...
(1) (2) ...
...
...
